כס מלכותו של דוד

כס מלוכתו של דוד בן וייצמן

מעמדו של דוד המלך נמצא כרגע בסיכון

הנה אנחנו, ישראל, דנים בשאלה של השנה.

האם להשאיר את דוד מלך או להדיחו?

אנחנו מאמינים שכן צריך להשאיר אותו מלכינו ממגוון סיבות:

דוד לא בא ממעמד גבוה, הוא גדל בבית לחם והיה רועה צאן ובן למשפחה צנועה,

הוא מכיר את חיי העוני מקרוב. מקום מוצאו של מלך בהחלט משפיע לטובה/לרעה כלפיי קשרו עם העם, במקרה של דוד מוצאו משפיעה לטובה.

אין סכנה או פחד אשר עוצרת או מערערת את דוד, הוא לוחם מהולל אשר מבצע את מלאכתו לא משנה מה, תכונה רצויה בהחלט למלך.''מה וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. מו הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים, לְיִשְׂרָאֵל.''(פסוקים: מ''ה, מ''ו)''מח וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד; וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּ. מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה.''

(פסוקים: מ''ח, מ''ט)

רואים בבירור שרוח ה' חזקה בדוד ודוד הוא מנהיג דגול, תכונה אשר כל מלך מחויב לשאת עמו.

וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ, וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר-אָלֶף; וַיֵּצֵא וַיָּבֹא, לִפְנֵי הָעָם. יד וַיְהִי דָוִד לְכָל-דְּרָכָו, מַשְׂכִּיל; וַיהוָה, עִמּוֹ. טו וַיַּרְא שָׁאוּל, אֲשֶׁר-הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד; וַיָּגָר, מִפָּנָיו. טז וְכָל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אֹהֵב אֶת-דָּוִד: כִּי-הוּא יוֹצֵא וָבָא, לִפְנֵיהֶם.''(פסוקים: י''ג, י''ד, ט''ו, ט''ז)

דוד הוא אדם ערמומי ומבריק, כל מה שהוא חושק בו הוא משיג, לא משנה מה בדרכו כמו בסיפור בת שבע.דוד חשק בבת שבע ורצה לבקש את ידה אך על מנת לעשות זאת חייב הוא להיפטר מבעלה אוריה החיתי. ''יב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אוּרִיָּה, שֵׁב בָּזֶה גַּם-הַיּוֹם--וּמָחָר אֲשַׁלְּחֶךָּ; וַיֵּשֶׁב אוּרִיָּה בִירוּשָׁלִַם בַּיּוֹם הַהוּא, וּמִמָּחֳרָת. יג וַיִּקְרָא-לוֹ דָוִד, וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ--וַיְשַׁכְּרֵהוּ; וַיֵּצֵא בָעֶרֶב, לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם-עַבְדֵי אֲדֹנָיו, וְאֶל-בֵּיתוֹ, לֹא יָרָד. יד וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל-יוֹאָב; וַיִּשְׁלַח, בְּיַד אוּרִיָּה. טו וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר, לֵאמֹר: הָבוּ אֶת-אוּרִיָּה, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו, וְנִכָּה וָמֵת.''
רבים יגידו שהסיפור הנ''ל הוא בעצם נגד דוד, ומוציא אותו באור שלילי, אך לא אנחנו.אנחנו רואים בסיפור הזה כוח רצון ותושייה רבה מצד דוד, יהיו כאלו שיגידו שכוח רצון זה ישמש רק נגד ישראל ואין לו שימושים חיוביים.אך הנה נקודת מבט שונה שאפשר להסתכל דרכה, הרי רוחו של ה' חזקה בדוד ורצונם של ה' ודוד הם לטובת ישראל, כך שכל האנרגיה של דוד וה' נוטעת לטובת ישראל ואנשיה.

אנחנו רואים בסיפור הזה כוח רצון ותושייה רבה מצד דוד, יהיו כאלו שיגידו שכוח רצון זה ישמש רק נגד ישראל ואין לו שימושים חיוביים.

אך הנה נקודת מבט שונה שאפשר להסתכל דרכה, הרי רוחו של ה' חזקה בדוד ורצונם של ה' ודוד הם לטובת ישראל, כך שכל האנרגיה של דוד וה' נוטעת לטובת ישראל ואנשיה.